זהר

יא) ויעש אלהים את הרקיע. דעביד בה עבידתא בסגיאו עילאה. ויהי רקיע לא כתיב, אלא ויעש, דאסגי ליה ברבו סגיא.

פירוש הסולם

יא) ויעש אלקים את הרקיע: פירושו, שעשה בו, ברקיע, פעולה בגדלות עליונה, דהיינו שהמשיך על ידו מוחין דגדלות מן הבינה אל הזו"ן. כי ויהי רקיע אינו כתוב, אלא ויעש, שזה מורה, שהרבה אותו בגדלות רבה.
פירוש. כי סוד הרקיע, ה"ס סיום החדש שנעשה תחת החכמה, מכח עלית המלכות למקום בינה, שסיימה המדרגה תחת החכמה. שמחמת זה נשארו ב' כלים כו"ח, וב' אורות נפש רוח, וסיום הזה נקרא רקיע. וזה נבחן לזמן קטנות ולעת גדלות מוריד המלכות ממקום בינה שבהסיום הנקרא רקיע, שאז חוזרים בינה ותו"מ למדרגה (כמ"ש בפתיחה לפירוש הסולם אות י"ח ע"ש) ויוצאים הג"ר שהם הגדלות. וז"ס יהי רקיע וגו' שנאמר על זמן הקטנות. ויעש אלקים את הרקיע, נאמר על זמן הגדלות. וז"ש ויהי רקיע לא כתוב על דרך שנאמר יהי רקיע, אלא ויעש, דאסגי ליה ברבו סגיא, כי ע"כ שינה הכתוב לומר ויעש משום שמורה על מוחין דגדלות הנמשכים מן הרקיע ע"י ירידת המלכות ממקום הסיום הזה למקומה עצמה.