זהר

יא) אתה: לבתר שארי לאתגלייא, דהא האי ברוך סתים איהו, ובג"כ אקרי בארח סתים ברוך, מקורא עלאה דלא אתגלייא. אתה, שירותא לאתגלייא לבר, ובג"כ אקרי אתה. ומאן איהו. דא רזא דימינא, ואקרי כהן לגבי ההוא אתר. ורזא דא אתה כהן לעולם, מאן כהן לההוא עולם, אתה. ודא איהו ימינא עלאה, דהא אשתכח לאתגלייא.

פירוש הסולם

יא) אתה, לבתר שארי וכו': המלה אתה, שבברכה, היא המתחלת אח"כ להתגלות, כי ברוך זה, הוא סתום, שהם חכמה ובינה שאינם מושגים לתחתונים, ומשום זה נקרא בדרך סתום ברוך, להיותו מקור עליון שאינו מתגלה, אבל המלה אתה, היא ההתחלה להתגלות לחוץ, ומשום זה נקרא אתה, שהוא לשון נוכח, המגולה. ומי הוא. זה סוד הימין, שהוא חסד של ז"א, ונקרא כהן לאותו מקום, לבינה, וזה סוד, ​אתה כהן לעולם, שפירושו, מי הוא כהן לעולם ההוא, שהוא בינה, היינו אתה. וזה הוא ימין העליון, חסד דז"א, שהרי הוא נמצא להתגלות. (ועי' במה"ס אות ט"ז).