זהר

יא) תאנא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין, עד לא זמין תקונוי, ועטורי עטורין, שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושיער מלכין.

פירוש הסולם

יא) תאנא עתיקא דעתיקין וכו׳: למדנו, עתיק של כל העתיקין הצפון מכל צפון, מטרם שהכין תקוניו ועטרי עטרות, הכנת הכלים והכשרתם לקבל האורות נקראים תקונים. והאורות עצמם נקראים עטרות. מלשון הכתוב בעטרה שעטרה לו אמו. עוד לא היה ראשית וסיום, שהם חכמה עלאה שהיא ראשית הגילוי. וחכמה תתאה שהיא סוף הגילוי. (כמ״ש באדרא זוטא אות ע') והיה מחוקק ומשער בה דהיינו בגילוי הראש והסיום. ופרש לפניו גבול אחד ובו חקק ושיער מלכים. פרסא. פירושו מסך וגבול. מלשון פורסא דדמא כל ל׳ יום. שפירושו גבול הזמן. (שבת קכט.).