זהר

יא) והוא כגוונא דלעילא קאים לתתא, דכתיב כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן שיורד על פי מדותיו, האי קרא אוקמוה, אבל כשמן הטוב על הראש, דא משח רבות קדישא עלאה, דנגיד ונפיק מאתר דנהרא עמיקא דכלא. ד״א, דנגיד ונפיק מרישא דכל רישין, סתימא דכל סתימין. על הראש, על הראש ודאי, רישא דאדם קדמאה.

פירוש הסולם

יא) והוא כגוונא דלעילא וכו׳: והוא, הכהן, כעין הכהן של מעלה, הוא עומד למטה. שכתוב, ​כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן שיורד על פי מדותיו. מקרא זה העמידוהו. אבל כשמן הטוב על הראש, זה הוא שמן משחת קדש העליון, דהיינו שפע המוחין, שנמשך ויוצא ממקום הנהר העמוק מכל, שהוא בינה. פירוש אחר. שנמשך ויוצא מהראש של כל הראשים הסתום מכל סתומים. שהוא הראש דא״א. על הראש, על הראש ודאי, שהוא הראש של אדם הקדמון, שהוא א״א. ושיעור הכתוב הוא, כשמן הטוב שהוא על הראש.