זהר

יא) לגו מנייהו, רזיא״ל רב ממנא, רב משרייאן, דקיימא לגו תחות שולטנותא דמיכא״ל. ועמיה כל אינון משריין דתחות ידיה. וחד ממנא קאים עלייהו בתרעא, דאתקרי רומיא״ל. וסחרין ליה י״ב ממנן, תלת תלת ד׳ זמנין. ורזיא״ל רב ממנא קיימא על כלהו, דלא אשתני שמיה. את חד נציץ על רישייהו דכל אינון משריין, ואיהי את ר׳. כד האי נציץ, נטלין כלהו לההוא סטרא דההוא נציצו, האי את קיימא על עונשא דמגלה רזין וסימניך ריש וקלון.

פירוש הסולם

יא) לגו מנייהו רזיאל וכו׳: לפנים מהם, דהיינו לפנים מסטר של המלכות, שהוא ת״ת, הוא רזיא״ל ממונה עליון, עליון על המחנות, העומד בפנים תחת ממשלתו של מיכאל, שהוא חסד, ועמו כל אלו המחנות שתחת ידיו. וממונה אחד עומד עליהם בשער הנקרא, רומיא״ל וסובבים אותו י״ב ממונים שלשה שלשה ד׳ פעמים, שהוא לבדו, שהוא ת״ת מסטר דת״ת כולל י״ב, כי בסטר הזה דת״ת יש ג׳ מלאכים, שהם מיכאל שהוא חסד דת״ת, ורזיאל שהוא גבורה דת״ת, ורומיאל שהוא ת״ת דת"ת. כנ״ל בדבור הסמוך. ות״ת דת״ת בפרטיותו, כולל ג״כ י״ב, כמו הכלל של ד׳ סטרין דמיכאל. ורזיאל ממונה העליון עומד על כולם, שלא נשתנה שמו. אות אחת מתנוצצת על ראשיהם של כל אלו המחנות שהיא אות ר׳ כשהיא מתנוצצת נוסעים כולם לצד התנוצצות ההיא. אות זו עומדת לענוש אותם המגלים סודות, וסימנך, ריש וקלון. שהשם ריש יורה על דינים.