ט) כבר הודעתיך, כי כל ד' עולמות הנקראים אבי"ע, כולם הם נעשים מבחי' מה שהוברר מאותם ז' מלכים הרמוזים בפרשת וישלח, ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום. כי אחר שמלכו מתו ונתבטלו, ואח"כ חזרו והובררו ואז נתקיימו.
ט) אבי"ע כולם הם נעשים מבחינת מה שהוברר מאותם ז' מלכים וכו'. ואין להקשות, הלא מהג"ר דנקודים לא נפל כלום לבי"ע, שיהיה צורך לברר מהם הג"ר דאצילות, ואיך אומר שכל האצילות הוברר מז' המלכים. וזה תבין במה שנתבאר בחלק ז' דף תקי"ג ע"ש בכל ההמשך. כי ענין ז' המלכים שנשברו הם בחינת גופות, כלומר, בחינת התפשטות ממעלה למטה מן הג"ר דנקודים. כי מלך הדעת הוא גוף לכתר דנקודים, המכונה שם הסתכלות עיינין דאו"א. ומלך החסד הוא הממעלה למטה של הראש הנקרא גופא דאבא. ומלך הגבורה הוא הממעלה למטה של הראש הנקרא גופא דאמא וכו'. אשר מסבת שבירת מלך הדעת נפל האחורים דכתר, למקום הגוף שלו, דהיינו למקום עמידת מלך הדעת, ומלך הדעת נפל לבי"ע. וכן מסבת שבירת מלך החסד, נפל האחורים דאבא למקום הגוף שלו, שהוא מקום עמידת מלך החסד, ומלך החסד נפל לבי"ע וכו' עד"ז, ע"ש. והנה עד"ז הוא ג"כ סדר תיקונם. שע"י בירור מלך החסד, חוזרים האחורים דאבא לבחינת אבא. וכן ע"י בירור מלך הגבורה, חוזרים האחורים דאמא אל אמא, כי הם בחינה אחת ראש וגוף התלוים זה בזה. הרי שאין שום תיקון לג"ר דנקודים אלא על ידי בירור ז' המלכים מבי"ע. ויותר מזה, הנה באצילות נתפשט כל ספירה לראש וגוף כנודע, כי עתיק נעשה ראש וגוף, וכן א"א, וכו'. ונמצא בהכרח שכל גוף וגוף מן הג"ר הובררו מן ז' המלכים. כי הגוף דעתיק נעשה מן הכתרים דז' המלכים. וגוף דא"א מבחינת חצי הכתרים התחתונים דז' מלכים. וגוף דאבא מבחינת החכמות דז' המלכים, וכו'. הרי שאפילו הג"ר דאצילות הובררו מז' המלכים.