תוכן
ט) וכבר ידעת שהארה הראשונה של האור החדש דבקע לפרסא, אשר האיר דרך הטבור לכתר דנקודים, עוד לא השיב לאו"א פב"פ אלא רק פב"א. כי אפילו אחר שאמא שבה אל הראש, מ"מ אינה מפסקת אחורים שלה, זולת ע"י סבה המכרחת לה להפסיק. אשר ע"כ לא החזירה פניה לאבא, רק אחר שקבלה המ"ן דו' ונקודה מיסוד דא"ק. אשר מ"ן הללו שהם בחינות זו"ן שיש לה קשר אליהם מצד או"י להשפיע בהם הארת חכמה, מעוררים אותה להפסיק האחורים ולחזור פב"פ עם אבא, כנ"ל. והנה ב' המצבים האלו נעשו לסבה שזו"ן לא יקבלו מזווג פב"פ דאו"א, אלא
חסדים וגבורות לבד, רק בהארת חכמה. והוא מטעם כי אפילו עתה אחר חזרתה פב"פ עם אבא, אינה מקבלת ממנו, אלא אותו השיעור הארת חכמה, שבינה דאור ישר משפיעה לזו"ן דאו"י. שהרי כל חזרתה פב"פ לא היתה אלא בשביל זו"ן, שיש לה קשר עמהם מצד האו"י כנ"ל, ולא כלל בשביל עצמה. ע"כ היא מודדת להם במדה זו של זו"ן דאו"י. ונודע שזו"ן דאו"י הם בעצמם רק חסדים בהארת חכמה, כנ"ל (
חלק א' דף ל"ה תשובה ס"ט ע"ש).
ועכ"ז יש להתחשב בהרבה עם שיעור הקומה. אם הוא הארת חכמה מקומת הכתר, או הארת חכמה מקומת החכמה, וכו'. שהרי החכמה מתמעטת ויורדת מקומה לקומה, כנודע. ותדע ששיעור הקומה מיוחס למצב הא', שהרי החכמה מתמעטת ויורדת מקומה לקומה, כנודע. ותדע ששיעור הקומה מיוחס למצב הא', דהיינו אל אור חדש המאיר דרך הטבור לכתר דנקודים, שהוריד ה"ת שממעל לאו"א תחת או"א אל הפה. ואע"פ שלא השיב עוד לאו"א אלא פב"א, מ"מ שיעור הקומה תלוי בהורדת ה"ת. כי בהורדת ה"ת לפה, שנמצאת בחי"ד במקומה במלכות דראש, יוצאת עליה קומת כתר. ואם היא באה רק לבחי"ג דראש, שנקרא חוטם, יוצאת עליה קומת חכמה. ואם לאזן, יוצאת עליה קומת בינה וכו'. אבל המוחין דז"א, כלומר שיעור הארת חכמה שז"א מקבל, הם אינם באים אלא במצב הב', בשעה שאו"א באים למפב"פ, כי אז משפיעה בינה המוחין דהיינו הארת חכמה לזו"ן כנ"ל. הרי ששיעור הקומה תלוי בהמצב הא' לפי המקום שירדה שם הה"ת, ומוחין דזו"ן תלויים בהמצב הב', כי אז אמא מקבלת הארת חכמה בשבילם.
