תוכן
ט) פעולה ט', שהיא מהתפשטות המלכות עם האו"ח שבה ממעלה למטה ל
תוך וסוף, נמשכת מהמסך שבמלכות של ראש, להיותה בחינת יציאה מן ה"כח אל הפועל'. כי אותן מדת הדחיה ומדת ההתלבשות שיצאו מכח המסך בהע"ס של ראש, לא היה זה רק מבחינת "כח', כי בפועל אין שם לא דחיה ולא התלבשות. אלא כל הנעשה בהע"ס דראש מבחינת 'כח', מתגלה אח"כ בתוך וסוף, המכונה גוף, בפועל גמור. ושיעור קומת האור שהאו"ח הלבישו בהראש בבחינת 'כח', כשיעור הזה נמצא אור העליון מתלבש בהגוף בפועל ממש. והתלבשות זו מכונה בשם 'תוך של הגוף' מפה עד הטבור. ובחינות הסיום שעשה המסך בהע"ס דראש מבחינת 'כח', דהיינו בחינת הכאה שעשה על אור העליון ולא נתנו להתפשט לבחי"ד, מתגלה בהגוף "בפועל' מטבור ולמטה עד סיום רגלים, הנק' חלק הסוף של הפרצוף. [פעולה
י']: באופן שמסיום רגלין של הפרצוף ולמטה, מגולה הנקודה האמצעית בפועל גמור, שהמסך מפסיק שם את אור העליון לגמרי, ומשאירו חלל פנוי בלי אור. ולפיכך בחינת התוך של הגוף נבחן לעמידת הט"ס ראשונות. ובחינת הסוף של הגוף נבחן רק לספירת המלכות לבד. כלומר בחינת ההגבלה וכח הסיום שבה.
והנה נתבארו פעולה ט' ופעולה
י' שהם התפשטות המלכות ממעלה למטה לתוך וסוף המכונה גוף. ונקודת הסיום של הקו, שמשם ולמטה חושך ולא אור, אשר המסך של ראש הפעיל את שניהם, כמבואר.