כ) היינו התפשטות הראשונה, שיצא הזווג דהכאה על בחי"ד, שנקרא פה, שהוא בחינת מלכות של ראש. אשר אחר כך נתרחבה המלכות הזאת לע"ס מינה ובה עד אל מלכות שלה. שע"ס אלו נקראות גוף, ומלכות דגוף נקרא טבור כנ"ל. ועשר ספירות של ראש וגוף זה היו בקומת כתר, כנ"ל.
ל) עי' בדברי הרב לעיל (פ"ב אות י') שכתב שב' אורות נשארו אחר הסתלקות דהתפ"א, שהם: א' הוא האור הנשאר מאור ישר, וב', הוא אור עב, שפירושו, אור חוזר שנתרוקן מאור ישר שהלביש בעת התפ"א ונשאר למטה, ונתגלה העביות שבו, ואור העב זה ה"ס הכלים, ואור הזך הנשאר מאו"י נקרא רשימה, ורשימה זו נשארה מלובשת בתוך אור העב. עש"ה ובאו"פ שם.
מ) "עולים", פירושו הזדככות מן העביות, כדי לבא בהשואת הצורה עם העליון שלו דהיינו המאציל. "חוזרים", פירושו הסתלקות האור אחר התפשטותו, שנבחן שחוזר לשרשו.וזה אמרו "אור הנמשך מן המאציל אל הספירה ונמשך בזמן שהיו האורות עולים וחוזרים". פי', אור העליון הנמשך על ידי זווג דהכאה בזמן הזדככות המסך וביאתו בהמדרגות שבדרך זיכוכו, שאז הקומות מתמעטות והולכות עד שמזדכך לגמרי ומשווה צורתו אל המאציל, דהיינו אל מלכות של ראש כנ"ל. וענין זה מכונה תמיד 'עליות האורות אל המאציל'. וזכור זה.