תוכן

ט. והוא שאמרנו לעיל בגדר הג' [צ"ל הב'], שאין הזהר מדבר בעולם האצילות כשהוא לעצמו, והוא מטעם היותו כבחינת הלבן שבספר. אלא לפי הארתו בג' העולמות בי"ע, והוא מטעם היותם בבחינת הדיו והאותיות וצרופיהן שבספר. והיינו בב' אופנים, או שג' העולמות בי"ע מקבלים הארת עולם האצילות במקומם עצמם, שאז האור מתמעט להם בהרבה בדרך עברו את הפרסא שמתחת עולם האצילות, עד שנבחן רק להארת כלים דאצילות. או בדרך עלית העולמות בי"ע למעלה מפרסא, למקום הספירות בינה ת"ת ומלכות דאצילות, ונמצאים מלבישים עולם האצילות, דהיינו שמקבלים את האור במקום הארתו (כמו שכתוב בפתיחה לחכמת הקבלה מאות קנה ואילך).