תוכן

גדלות הבעש"ט זי"ע / ההבחן בין שיטתו לשיטת האר"י ז"ל וע"ד משל / תקות דורינו זה תלויה בהתפשטות חכמת האר"י ז"ל / התנצלות שלא טרח בחיבור זה לכל אותם האוהבים להסתכל בארובות
ט. ותמור זה חביבה יתירה מודעת לנו מאתו יתברך, שהגיענו וזכינו לרוח אפינו הבעל שם טוב ז"ל, אשר פרשת גדולתו ועוצם קדושתו למעלה מכל הגה ומכל מלה, לא התבוננו ולא יתבוננו בו, זולת אותם הזכאים ששמשו לאורו, וגם הם לשיעורין, כל אחד ואחד לפום מאי דקביל בלביה. והן אמת, שאור תורתו וחכמתו הק' נבנים על אדני הקודש מהאר"י ז"ל ביחוד, אמנם אין ענינם דומה זה לזה כלל. ואסביר זה על דרך משל, למי שנטבע בנהר, והוא עולה ויורד כדרך הנטבעין, שלפעמים נגלים רק שערות ראשו, ואז מטכסים תחבולות איך לתופסו ולהצילו דרך ראשו, ולפעמים נראה גם גופו, ואז מטכסים תחבולות לתופסו מכנגד לבו. כן הענין הזה, אחר שאיש ישראל נטבע במים הזדונים גלות העמים, מאז עד עתה, נמצא עולה ויורד, ולא כל הזמנים שוים, אשר בזמן האר"י ז"ל לא נראה אלא ראשו, ועל כן טרח האר"י ז"ל בעדינו להצילנו דרך ראש, ובזמן הבעל שם טוב ז"ל הי' הרוחה, ועל כן הי' לברכה בעדינו להצילנו מכנגד הלב, והיתה לנו לתשועה גדולה ונאמנה.
ובעוונותינו הרבים חזר ונהפך הגלגל בדורינו זה, וירדנו פלאים, כמו מאגרא רמא לבירא עמיקתא, ונוסף עלינו התנגשות העמים, אשר בלבל כל העולם כולו, ונעשו הצרכים מרובים, והדעת קצרה, ומשובשה בזוהמת החומר הנוטל חלק בראש, ועבדים רוכבים על סוסים, ושרים לארץ יהלכו, וכל הנאמר במתניתין במסכת סוטה הנ"ל נתקיימה בנו בעוונותינו הרבים, ושוב נעשה מחיצה של ברזל גם לאור הגדול הזה של הבעל שם טוב ז"ל, אשר אמרנו שהולך ואור עד נכון גאולתינו השלימה, ולא האמינו חכמי לב בהאפשרות בדור יבוא ולא יוכלו לראות לאורו, והנה 'חשכו עינינו נשינו טובה'. ובראותי זה אמרתי עת לעשות, ועל כן קמתי לפתוח בהרחבה פתחי אורה של האר"י ז"ל, שהוא הוא המסוגל ומוכשר גם לדורינו זה כנ"ל, ו'טובים השנים מהאחד' (קהלת ד, ט).
ואין להאשימנו על הקיצור הלשון הנוהג בחיבורי, להיות זה מותאם ומוכשר לכל אוהבי חכמה, כי ריבוי הקנקנים מפיגין טעם היין, ויוכבד המושג על המעיין. ואין אנו אחראין לשמיני הלב, בשעדיין לא נברא הלשון להועילם, ובכל מקום שנותנים עיניהם, מזומן להם חפץ הכסילות. וכללא נקוט, שמאותו מקום שהחכם שואב מקורי חכמתו שואב משם הכסיל מקור אולתו. ובכלל אני עומד בראש ספרי ומזהיר, שלא טרחתי כלל לכל אותם האוהבים להסתכל בארובות, זולת לאותם שדבר ה' יקר להם, והולכים ומתגעגעים לנהור אחר ה' וטובו, בכדי להשלים המטרה שבשבילה נבראו, כי יתקיים בהם ברצות ה' הכתוב (ע"פ משלי ח, יז) "כל משחרי ימצאוננו וכו' ".