זהר

ט) תא חזי, כתיב וידבר אלהים אל משה, גזירת דינא דקיימא עליה, מה כתיב לעילא, וישב משה אל ה', ויאמר אדנ"י, באל"ף דלי"ת נו"ן יו"ד. חמי תוקפא דמשה, בשירותא דנביאותיה, לא נח רוחיה בהאי אתר, אמר, אדני למה הרעתה לעם הזה וגו', ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך. מאן ,הוא דיימא כדין, אלא משה, דידע, דהא דרגא אחרא עלאה זמין ליה.

פירוש הסולם

ט) תא חזי כתיב וכו': בוא וראה, כתוב וידבר אלקים אל משה. השם אלקים, רומז על גזירת הדין שעומד עליו. מה כתוב למעלה, וישב משה אל ה' ויאמר אדנ"י, באלף דלית נון יוד. שהוא שם המלכות. ראה תוקפו של משה, שמיד בראשית נבואתו לא נח רוחו במקום הזה, שהוא מלכות, אמר, אדנ"י למה הרעתה לעם הזה, למה זה שלחתני וגו' ומאז באתי לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך. מי הוא שיוכל לומר כזה, אלא משה שידע, שמדרגה אחרת עליונה מן המלכות, נועד לו, כי היה מרכבה לז"א, שהוא בעלה דמטרוניתא.