תוכן

ט) כי בתחלה היה רבן של כל נביאים, אח"כ בכל דור ודור, יצטרך לרב שילמדו, שיבא אליהו וילמדנו, ומתנוצץ בו הדור ואלם יהיה בתחלה לא יפתח פיו. ומצינו, שאף באותו זמן נתקיים בו קצת מזה, כמארז"ל לא אוכל עוד לצאת ולבא בד"ת, שנסתמו ממנו מעינות החכמה, והיה צריך ליהושע ללמוד ממנו, וזהו ג"כ רב לך, שכבר יש לך רב, ומנו יהושע. וזה רמוז בפסוק נביא "אקים "לך "מקרב אחיך, ר"ת אלם. ואח"כ ושמתי דברי בפיו, שיהיו נובעין דברי מקרבו, ואח"כ יעלה יותר, וידבר עמו בגלוי. וז"ש, נאלמתי דומיה: דום י"ה. פי': שהיה גוזר עלי להיות אלם, החשיתי מטוב, ואין טוב אלא תורה. וכאבי נעכר, הם היסורים שבאו עליו, כמ"ש בגמ' כי בתחלה יהיה מש"ה שמ"ה שממה, ואח"כ ישכיל עבדי, והוא משרע"ה, והוא משיח, כי שילה גי' משה, ואמרו רז"ל כגואל הראשון כן גואל האחרון, וכן הדור שהולך הוא הדור שבא. וז"ש כימי צאתך ממצרים אראנו נפלאות, וקשה דהוה ליה למימר אראך נפלאות, או כימי צאתי. אלא רמז, שאתה יצאת ממצרים, ואמר אראנו, שאתה עצמך אותו הדור. ואמר הנה ישכיל עבדי, כי המעלות יהיו בהדרגה, בתחלה ישכיל, ואח"כ ירום, ואח"כ ונשא, ואח"כ וגבה, ואח"כ מאד, אותיות אד"ם. כי יהיה כמו אדם קודם החטא, ואז יתקן הכל, וסוף מעשה תחלת מחשבה. וזהו המדרגה עליונה, והולך הפסוק ומגלה מה שיעבור עליו באלו הדורות, עד שבשביל כך ראוי לעלות לכל אותן המעלות, ואמר כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו מאיש: זה משה. מראהו, תארו, זה קירון פניו, שקרן אז. אבל באלו הדורות בא כאחד העם, ועליו מדברת כל הפרשה, ואמר מי האמין וכו', וזרוע ה' על מי נגלתה וכו'. ואפשר שזהו שנגלה עליו זרוע ה', כמ"ש ולכל היד החזקה. ואמר ויתן את רשעים קברו, פי': שנכנסה בתוך הקבר נפשו בסוד העיבור, בגופן של דורות הללו, לכן קראן רשעים לגבי דידיה. לכן אחלק לו ברבים, שיטול שכר נגד כולם, כיון שזיכה לכל הדורות. ובודאי שקול משה נגד כל ישראל, וכמשארז"ל משה זכה וזיכה את הרבים, זכות הרבים תלוי בו. ואת עצומים יחלק, כי קיבל חלקו מהקב"ה ממש, ושאר הצדיקים יקבלו ע"י תחת אשר הערה למות נפשו בכל דור. וז"ס משה משה בלי הפסק, רמז שבכל דור ודור הוא בא. ועם פושעים הוא נמנה, והוא חטא רבים נשא, כי ע"י נגמר למחול חטא הדורות, וחטא אדם וחוה, שהם רבים והם גדולים.