תוכן

ט) וכן אמר שם בפרשת ואתחנן, והיינו דקאמר ואביא אתכם אלי, וזה היה מדבר אל בחי' דור המדבר, שהם מבחינת יעקב, דהיינו מבחינת אבא, לכן אמר אשר צוה אתכם, אתכם דייקא, שאתם דור המדבר, צוה לעשות עשרת הדברים, שהם ה"ח וה"ג דיסוד אבא. ויכתבם על שני לוחת אבנים, היינו נ"ה, כי יעקב בנצח, ונוקבא בהוד ז"א, כי כן זווגם. וכנגד ישראל, שהם אותן שמבחינת ז"א, מבחי' חו"ג דיסוד אמא, שהן אותן שנכנסו לא"י, שהיא בחינת רחל, שאותן לא צוה להם לפי שעה עד שיכנסו לא"י, ויקיימו מצות התלויות בארץ, ולזווג ז"א עם רחל, על אלו אמר, ואותי צוה ה' ללמד אתכם חוקים ומשפטים. חוקים, היינו גבורות דאמא. משפטים, חסדים דאמא. לעשות בארץ, כי אלו אינם יכולים לעשות זווג בארץ לזווג ז"א עם רחל, אלא בא"י, ולא בח"ל. וז"ש, מגיד דבריו ליעקב, חקיו ומשפטיו לישראל. מגיד: היינו המשכת החסדים דאבא, ליעקב. אבל חקיו, שהם הגבורות ומשפטיו, שהם חסדים דאמא, לישראל. ונקראו חסדים דאמא משפטים, משום שהם גבורות דאבא שבאו לכאן, בסוד וחכם בבינה. וז"ש, כי חק לישראל הוא, חק שהם גבורות דאמא, לישראל הוא, כענין שנאמר ועבד הלוי הוא, שנאמר על בינה, הנקראת הוא. כי הגבורות שביסוד שלה, הם שלה, והיא נותנן לישראל. אבל המשפטים שהם החסדים שביסוד אמא, אינם שלה, אלא של אלקי יעקב, הם דהיינו אבא, שבאו לכאן, שהיו גבורות דאבא, ובאו לכאן ונעשים חסדים ביסוד דאמא, וז"ש לאלהי יעקב הנקרא אבא, שחו"ג שלו אינם לז"א כלל, אלא כ"א ליעקב.