תוכן

ט) והנה ב' כסויין יש לנשמה, א' מאב, וא' מאם. כי הנשמה שהיא הולד, הם חו"ג החדשים שהזכר נותן החסדים לנקבה, ושם מצטיירות עם הגבורות שבנקבה, וע"י כולן נצטייר יחד, ונעשה גוף אחד. אך החסדים בצאתן מן הזכר, גם הם מתלבשין שם, עם החסדים הראשונים שהיה לזכר, דוגמת הרוחא דשביק בגוה. וז"ש בסבא דמשפטים, כי לבוש של הנשמה נקרא אלו"ה שהוא סוד החסדים שנקראו אל, וז"ש שראה הקב"ה אור קדמאה וגנזו לצדיקים, כי הוא יוצא ע"י לבוש, ואין להאריך בזה. וכן ג"כ הגבורות של הנקבה, קודם שהם עולים בסוד מ"נ, לקבל טפה דדכורא, הם מתלבשים עם גבורות ראשונות, דהאי רוחא דשביק בגוה, ועי"ז יש בהם כח לעלות, וז"ש כי ההוא רוחא הוא המעלה מ"נ.