תוכן

ט) נ"ל, כי הנה ב' בחי' אלו של זיווג, עושה האדם ע"י מצוה, והם: זיווג או"א, וזיווג זו"ן. והענין, כי ג"כ יש ב' בחינות של מצות, והם: מ"ע, ומל"ת. וכבר ידעת מה שכתב בספר הזהר, שמי עם י"ה כו', הורו בזה: כי מל"ת תלוים בב' אותיות י"ה, שהם או"א. ומ"ע בב' אותיות ו"ה, שהם זו"נ. והנה בעשית האדם מצוה, גורם ב' זיווגים, כי ב' אותיות מ"צ ממצוה, הם בא"ת ב"ש י"ה, הרי זיווג או"א, שהם י"ה. וזה נעשה ע"י קיום האדם מל"ת, בסוד שמי עם י"ה שס"ה כנזכר. והענין, כי שמי הם באבא אחורי אבא קפ"ד, אות י'. וקס"ו באמא אות ה', ושניהם בגי' שמי, ובהתחברם עם י"ה שורש הב' שמות הנזכר, אז הוא שס"ה, כמנין ל"ת, כי ע"י קיום האדם מל"ת, גורם להתחבר שמי שהם אחורים דאו"א, עם הפנים שלהם, אז הכל גי' שס"ה. ונלע"ד חיים, כי להיות זיווג או"א נעלם ועליון מאד, ולכן להיותו מל"ת, שהם דינין, גורמין חילוף ונתחלפו ונעלמו בב' אותיות מ"צ דמצוה.