תוכן

ט) ימול, ממקום חטא אדה"ר שהיה מושך בערלתו כארז"ל. והיותו ביום השמיני, לרמוז כי ביום השמיני עבר שליטת השבעים שרים, כי ימי שנותינו בהם שבעים שנה, וכשעלינו למדריגת השמונים שנה הם הגבורות, ואין להם חלק ונחלה בהם, כי עלו למקום הבינה, ולכן ימול בשמיני, ויתן לנחש לחמו שהיא הערלה, והבן. וזהו שסמך לפרשה של מעלה, שנאמר להבדיל בין הטמא והטהור ובין החיה הנאכלת. והבן כל זה.