תוכן

ט) וענין אדנ"י אלהי"ם, הוי"ה בניקוד אלהים. מה תתן לי. רצה שתהיה נבואה הזאת מאלו השתי שמות, שהיא נבואה עליונה, ואז יבטח לבו. ולא מזאת המדרגה של המחזה, שהיא בחינה התחתונה. ובזה אין יכולת לשבעים שרים לקטרגו. ואז, והנה דבר ה' אליו לאמר לא יירשך זה וכו', ורמז על אליעזר באומרו זה, כלומר אעפ"י שהוא צדיק גמור. ורמז גם כן על ישמעאל, אעפ"י שיצא ממעיך, לא יירשך שהוא רשע, אלא יצחק לבדו הנקרא הוא, לבדו יירשך. אז ויאמן בה' שהוא לרמוז להוי"ה בניקוד אלהים, וגם האמין בנבואת המחזה, וחשבה גם כן לצדקה, שסוף סוף השפע בא לו על ידה, שנקראת צדקה. עכמ"כ.