תוכן

ט) שם פרשה מ"ג, וז"ל, ר' לוי בש"ר יוסי ן' זמרא, אמר פסיעותיו של אברהם אבינו, היו שלשה מילין כו'. קודם שאכנס בביאור המאמר הזה, מוכרח אני להציע קצת הצעות וכללים בחכמת הקבלה, כדי שתוכל להבין מעט קט מזער עם שאקצר ועולה בחזקת היד. תחילת כל צריך לבאר, ענין אדם וחוה, הם זו"ן, הם ב' אותיות אחרונות משמו הגדול ית', אשר ז"א הוא כולל ששה ספירות, מחסד עד יסוד, ולכך נק' ו'. ונוקביה היא בת שבע, ספירה שביעית, שהיא אות ה' תתאה. והמעיין, בראות היות הז"א נק' ו', לא יטעה בו לומר, כי אין בו רק ו' ספירות אלו, כי אין קדושה פחות מעשרה. והנה עם ראש ו' זו, יושלם לי"ס, והענין הוא, כי כל יו"ד כלולה מג', בסוד: רישא, וגזעא, ושבילא, הנזכר בזוהר, בפרשת בלק דף ר"ד ע"א, והאי הוא עצמו מ"ש בפרשת ויקרא דף י' ע"ב, בגין דהאי יו"ד קוצא א' לעילא כו'.