תוכן

ט) ודע כי הנשמה היורדת בגוף בעה"ז, תכף אחר צאתה מסוד העיבור ממלכות דאצילות, בלי הפסק עיכוב זמן בשאר העולמות, זו ודאי יש לה יתרון מעלה, לפי שזו אינה מתלבשת בשום עולם אחר, ואינה עוברת בו רק דרך מעבר בלבד. אך הנשמה המתעכבת באיזו עולם הנה היא מתלבשת באותו עולם, מעין לבוש העולם ההוא. וכשאח"כ תרד בעה"ז, אינה יורדת אלא מלובשת תוך הלבוש ההוא. וגם יש חילוק אחר, כי אינו דומה המתעכב בבריאה, אל המתעכב ביצירה, כי לבוש הבריאה זך ודק מאד, מן לבוש היצירה, וכן של היצירה זך משל העשיה. ואמנם לפעמים הנשמה המתעכבת, מתלבשת באותו עולם שיהיה, תהיה יותר גדולה במעלה מן הנשמה היורדת ברגע תכף בעה"ז בלי הפסק בנתיים, לפי שמחצב מדרגתה גדול מן האחרת, אלא שבנשמה עצמה יש בה שינוי, כי אם היא עצמה תרד ברגע, תהיה יותר מאירה מכאשר תתעכב באיזה עולם ותתלבש, ואח"כ תרד בעה"ז. שם בדף ס"ה ע"א שורה י"א, וז"ל, וכדין דא נהירו דמחשבה דלא אתידע, בטש בנהירו דפריסא, ונהרין כחדא ואתעבידו תשע היכלין, והיכלין לאו אינון נהורין, ולאו אינון רוחין כו' הדרוש הזה ביארתיו היטב בביאור אדרת האזינו, בדף רפ"ח ע"א, וז"ל, כד אתתקן אפיק ט' נהורין, דלהטין מיניה בתיקונוי כו'.