חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות ט

תוכן

ט) וענין גניזת אור זה הוא, כי חסד עלאה הנמשך מע"ק, היה נגלה בלי התלבשות כלל, ולא היו כל הששה קצוות עליונות משמשות לו, רק מעבר לבד, כאור העובר דרך ששה חלונות, אשר יתמעט האור לסיבת ריחוק המקום לבד. ואינו דומה לאור, אשר ישימו נגדו ששה מסכים, כי יתמעט האור מאוד לסיבת המסכים המבדילים. וזהו מ"ש רז"ל, שהיה אור זה מבהיק מסוף העולם ועד סופו, כי היה עובר כל השש קצוות, בלי שום התלבשות, רק מעבר לבד. ומפני הרשעים, שאינן ראוין להשתמש בחסד עלאה הנגלה בלי שום התלבשות, וח"ו ילבישוהו בקליפות, ויכניסו נשמות הקדושות תכלית הקדושה, בקליפות ח"ו. ולפיכך גנזו, והלבישו בצדיק וצדק, יסוד ומלכות, שהם צדיקים. וזהו ענין מ"ש בספר הזוהר בפרשת בלק דף ר"ד ע"ב, וז"ל, אתא דוד ואתקן חופאה להאי בוקר כו'. והנה חסד עלאה הנגלה בברית קדש, אינו מתלבש עד צאתו לחוץ. ולפיכך אמר, ההוא זרע קיימא באות ברית ממש, כי אינו מתלבש עד צאתו בפי האמה העליונה. ולפיכך למטה אינו מטמא עד צאתו כנודע. ומיד בצאתו בחתימת פי האמה, מתלבש בה' גבורות, ונפק דינא קשיא. וזמ"ש בזוהר, כד אגניז נפק דינא קשיא. ועוד יש לי דרך אחרת בגניזת אור זה, אלא שאין כאן מקומו.