זהר

ט) מאן מקום. רבי חייא אמר, דא הוא מקומו דקאמרן, דכתיב ואל מקומו שואף. וילן שם כי בא השמש. כד"א שואף זורח הוא שם, דהא בגין לאנהרא ליה קאתיא.

פירוש הסולם

ט) מאן מקום וכו': שואל אי זה מקום הוא שאומר הכתוב. רבי חייא אמר, זה הוא מקומו של ז"א, דהיינו הנוקבא, כמו שאמרנו לעיל (באות ו'.), שכתוב, ו​אל מקומו שואף, ​וילן שם כי בא השמש, הוא כמו שאתה אומר, שואף זורח הוא שם, כי כדי להאיר לו הוא בא.