תוכן

ט) והנה עתה נתיישבה קצת חקירת המקובלים לדעת איך יש בחינת מעלה ומטה בספירות כנזכר לעיל, אמנם בהיות כי הקו הזה ראשו העליון בלבד, הוא שנוגע ונאחז באור האין סוף עצמו, אבל סופו איננו נמשך ונוגע גם שם באור הא"ס הסובב מלמטה ואיננו דבק בו, לכן יצדק בקו הזה ראש וסוף, מעלה ומטה, ימין ושמאל וכו'. משא"כ אם הקו הזה היה מתדבק גם בסופו עם האור אין סוף הסובב תחת העולמות, כי אז היה מקבל אור מן האין סוף משתי קצותיו, ואז שתי הקצוות היו נקראים ראשית, ולא יצדק אז בו לומר, זה הוא קצה העליון, וזה קצה התחתון, כיון ששניהם נאחזים באין סוף. וכן גזרה חכמתו ית' שלא יתפשט אור האין סוף תוך החלל ההוא, אלא דרך קו אחד בלבד, כי אז יצדק בו מעלה ומטה ימין ושמאל וכו'. ויהיה אז בחינת מדרגות בנאצלים, זה עליון מזה, וזה מקבל מזה, כפי הצורך והראוי אליהם, מה שאין כן אם היה אור האין סוף נמשך ומתפשט בנאצלים מכל סביבות צדדי החלל הזה, כי אז לא היה הפרש מדרגות בנאצלים שם, זה עילה וזה עלול, והכל היה השואה אחת, ולא היתה זאת כוונתו בעת שהאצילם אלא שיהיו כלם בסוד עילה ועלול, והיותר קרוב אל ראשית הקו בקצהו העליון, יהיה מקבל בראשונה, והוא ישפיע לחבירו אשר למטה ממנו, וכמו שנבאר בסייעתא דשמיא.