תוכן

ט) באופן שכשאנו עולים בלולב, מעוררים בחי' כללים של יסוד שבדעת, וגם הם אותם השרשים עולים למעלה על ידי הכללות למעלה לאו"א, וכן למעלה יותר. וכמו שהיסוד אמרנו שהכלי שלו למטה מהם, אמנם רוחניותו ושרשו בדעת, וגופו למטה אינו עושה הפעולה, וכאלו אינו, וכשיורד שרשו, אז הוא אבר חי, עוד יוסף חי, ולזה נקרא חי. כך למעלה, כללות היסוד שבדעת, הוא למטה מן הה"ח שבדעת, אמנם שרשו למעלה, ואינם עולים אלא ע"י, שהוא עולה לשורשו, א"כ אע"פ שהוא למטה, עיקרו קשור למעלה, ולזה צריך שיהיה קשור עם המינים, והוא גבוה טפח, רמז להחסדים, שהם שרשם למעלה, שעולה לשורשו שבדעת, שיעלה ג"כ מהם, ולהמשיך להם, שיתנו לאלו שיעלו לקבל מהם, ולזה אין צריך להוריד ראש הלולב למטה, כמו שעושין קצת בני אדם שאינם יודעים.