זהר

ט) ורשיעיא מה חזו למעבד עגל, אלא ודאי אינון הוו מכשפין דפרעה, יונו״ס וימברו"ס בני בלעם, דאתמר בהון ויעשו כן החרטומים בלטיהם, וחזו דלא הוה ממשו בהון, אתחזרו עמיה דמשה וקבילו ברית מילה, וקודשא בריך הוא דידע גלויים וסתירין, דהוה ידע בהון דאינון מגזעא בישא, כד הוה נחתא שכינתא אתמר בה ויסע מלאך האלהי"ם ההלך לפני מחנה ישראל, ולא אמר לפני העם, ובגין דא נטלו קנאה בלבייהו, ואמרו קום עשה לנו אלהי״ם אשר ילכו לפנינו, כגוונא דהוה אזיל קדמייכו, ובגין דא עבדו ית עגלא בחרשין דלהון, ודא איהו ידע שור קונהו וכו', ישראל לא ידע חרשין, עמי אהרן ומשה בני עמרם לא התבוננו, ודא איהו לא תלין נבלתו על העץ, חובא דא דעם נבל לא תלין נבלתו על העץ דאינון ישראל.

תרגום

ט) ורשיעיא מה חזו וכו׳. והרשעים מה ראו לעשות עגל. אלא ודאי הם היו מכשפי פרעה. יונו״ס וימברו״ס בני בלעם, שנאמר בהם ויעשו כן החרטמים בלטיהם. וראו שלא היתה ממשות בהם. חזרו עם משה וקבלו ברית מילה. והקדוש ברוך הוא שיודע גלויות ונסתרות, שהיה יודע בהם שהם מגזע רע. כאשר היתה יורדת השכינה נאמר בה ויסע מלאך האלקים ההלך לפני מחנה ישראל, ולא אמר לפני העם. ומפני זה נטלו קנאה בלבם, ואמרו קום עשה לנו אלקים אשר ילכו לפנינו, כמו שהיה הולך לפניכם, ומפני זה עשו את העגל בכשופים שלהם, וזה הוא ידע שור קונהו כו' ישראל לא ידע כשפים. עמי אהרן ומשה בני עמרם לא התבוננו. וזה הוא לא תלין נבלתו על העץ, חטא זה של עם נבל לא תלין נבלתו על העץ שהם ישראל.