זהר

ט) וצריך דלא יתער עציבו וקטטה מסטרא דטחול, אלא דתהא לב נטיר מכלהו, דאיהו שבת שמור, ומוחא זכור, וצריך לקבלא אושפיזין דאינון מלאכין, עולימן דנשמה יתירה דאיהי שכינתא עלאה, ונפש יתירה דאיהי שכינתא תתאה, ואושפיזין דנחתין עמה.

תרגום

ט) וצריך דלא יתער וכו'. וצריך שלא יעורר [נ״א להתעורר] עצבות וקטטה מצד הטחול. אלא שיהא לב שמור מכולם, שהיא שבת שמור, והמוח זכור. וצריך לקבל אורחים, שהם מלאכים, עלמות הנשמה היתירה שהיא שכינה עליונה, ונפש יתירה שהיא שכינה תחתונה, ואורחים שיורדים עמה.