זהר

ט) פתחו אינהו ואמרי, איכה ישבה בדד העיר, כתיב כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה וגו'. כי יום. חד יומא אית לקב"ה, רחימא דנפשיה, כלילא מכל שאר יומין, שית יומין כלילן ביה, והוא כללא דכלהו. ועל דאסגיאו חרבין, אסתלק לעילא, לבי עלמא דחיין.

פירוש הסולם

ט) פתחו אינהו ואמרי וכו': ​פתחו הם, בני בבל, ואמרו, ​איכה ישבה בדד העיר. כתוב, ​כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה וגו'. כי יום, היינו, כי יום אחד יש להקב"ה, שהוא אהוב נפשו, הכלול מכל שאר הימים, ששה ימים כלולים בו, והוא כלל כולם, דהיינו היסוד שששת ימים, שהם חג"ת נה"י דז"א כלולים בו, ועל שנתרבו העונות נסתלק למעלה. לבית העולם של החיים, דהיינו לז"א הדבוק בבינה.