זהר

ט) פתח ההוא יודאי ואמר, ואני קרבת אלהים לי טוב וגו'. ת"ח, כד ב"נ אתקריב לאורייתא דאקרי טוב, דכתיב טוב לי תורת פיך, כדין אתקריב לקב"ה דאקרי טוב, דכתיב טוב ה' לכל. וכדין אתקריב למהוי זכאה. כמד"א, אמרו צדיק כי טוב, וכד איהו זכאה, שכינתא שריא עליה, ואוליפית ליה רזין עילאין באורייתא. בגין דשכינתא לא אזדווגא אלא בטוב, דהא צדיק וצדק כחדא אזלין.

פירוש הסולם

ט) פתח ההוא יודאי וכו': פתח אותו יהודי ואמר, ואני קרבת אלקים לי טוב וגו'. בוא וראה, כשהאדם מתקרב לתורה, הנקראת טוב. שכתוב, טוב לי תורת פיך, אז נתקרב אל הקב"ה הנקרא טוב. שכתוב, טוב ה' לכל. ואז מתקרב להיות צדיק, הנקרא טוב. כמש"א, אמרו צדיק כי טוב. וכשהוא צדיק, שורה עליו השכינה, ומלמדת אותו סודות עליונים בתורה, משום שהשכינה אינה מזדווגת אלא בטוב שהוא צדיק, כי צדיק, וצדק שהוא השכינה, הולכים יחד.