זהר

ט) ת״ח, משה, אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא. לאו הכי, אלא ידע, והוה בעי למנדע מנה, עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי, כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות, לא שלח זמנא אחרא, עד דקב״ה אחזי ליה, דכתיב עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ. וכתיב, ויראהו יי׳ את כל הארץ. ולא דא בלחודוי, אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא, כלהו אחזי ליה למשה. ואתמר, ואוקמוה חברייא.

פירוש הסולם

ט) ת״ח משה אי וכו׳: בוא וראה, משה, אם תאמר שהוא לא היה יודע, שלא יכנס לארץ, בעת הזאת. אינו כן, אלא ידע, והיה רוצה לדעת ממנה בטרם שיסתלק, ושלח אלו המרגלים. כיון שלא השיבו לו דבר כראוי, לא שלח עוד בזמן אחר, עד שהקב״ה הראה אותה לו. שכתוב, עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ. וכתוב, ויראהו ה׳ את כל הארץ. ולא זה בלבד הראה לו, אלא כל אלו המנהיגים העתידים לקום בכל דור ודור, הראה אותם כולם למשה. ולמדנו. וכבר העמידוהו החברים.