זהר

ט) ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא. במלין רזין דרזייא דעתיק יומין, דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין עאכ״ו. אר״ש, לשמיא לא אימא דיציתון, לארעא לא אימא דתשמע, דהא אנן קיומי עלמין. תנא רזין דרזין, כד פתח ר״ש ברזי דרזין, אזדעזע אתרא, וחברין אתחלחלו.

פירוש הסולם

ט) ולית עלמא מתקיימא וכו׳: ואין העולם מתקיים אלא בסוד, וכי, אם בדברי העולם צריכים סוד, בדברי סודי הסודות דעתיק יומין, שאינם נמסרים אפילו למלאכים עליונים, על אחת כמה וכמה. א״ר שמעון, לשמים איני אומר שיאזינו. לארץ איני אומר שתשמע. שהרי אנו מקיימי העולמות. כלומר משה וישעיה היו מעידים את השמים וארץ שאם בני ישראל לא יקיימו העולמות יענישו אותם שהשמים לא יתנו מטר וארץ לא תתן יבולה. אבל ר״ש היה מדבר לצדיקים מקיימי העולמות שאיו צריכים לעדות. למדנו, סודי הסודות, כשפתח ר״ש בסודות הסודות, נזדעזע המקום. והחברים נתחלחלו.