זהר

ט) ובגין דההוא רוח מסאבא, אזדמן, לא לבעי ליה לאיניש, למיבת ההוא גופא ליליא חד, בגין דרוח מסאבא אשתכח בליליא, ואשתטח בכל ארעא, לאשכחא גופא בלא נפשא, לסאבא ליה, ואסתאב יתיר, ועל דא אזהר לכהני ואמר, לנפש לא יטמא בעמיו, בגין דאינון קדישין לא ישרי עלייהו רוח מסאבא, ולא יסתאבון.

פירוש הסולם

ט) ובגין דההוא רוח וכו׳: ומשום שרוח הטומאה ההוא מוכן, לטמא הגוף, לא צריך אדם ​להלין גוף ההוא לילה אחד, משום שרוח הטומאה נמצא בלילה, ומשתטח, דהיינו שמשוטט, בכל הארץ, למצוא גוף בלי נפש, לטמא אותו, וע״כ בלילה, נטמא יותר. ועל כן הזהיר לכהנים ואמר, ​לנפש לא יטמא בעמיו, משום שהם קדושים, לא ישרה עליהם רוח הטומאה ולא יטמאו. כי גוף בלי רוח, רוח הטומאה מוכן לשרות עליו.