זהר

ט) דאלין עשר סלקין ביוד קא ואו קא וכל חד אית ליה צלותיה, ואם חסר חד מנייהו אפילו בתראה ולא סליק צלותא דיליה עימיה, בגין דאיהו עניא, ולית ליה רשו לסלקא צלותיה עם אחרנין, כלהו צלותין מתעכבן לסלקא, עד דההיא צלותא דעניא סליקת. ובגין דא תפלה לעני כי יעטוף, דכלהו מתעטפין בגינה, עד דאיהי סלקא עמהון, דלית פרודא בה מנייהו.

פירוש מעלות הסולם

ט) דאלין עשר סלקין וכו׳: כי אלו עשר ספירות דז״א, עולים בשם יו"ד ה״א וא״ו ה״א, שהוא שם מ״ה, וכל אחד מן הספירות יש לו תפלתו, שהיא הנקבה שלו, ואם חסר אחד מהם, אפילו האחרון שלא עלתה תפלתו עמו, משום שהוא עני ואין לו רשות להעלות תפלתו עם התפלות האחרות, כל התפלות מתעכבות לעלות עד שאותה תפלת העני עולה. ומשום זה נאמר, תפלה לעני כי יעטוף, שהוא מלשון העטופים ללבן, שכל התפלות מתאחרות לעלות, בשבילה, עד שהיא היינו תפלת העני תעלה עמהן, שלא תהיה בה פירוד מהם, כלומר שיעלו כולן יחד.