זהר

טז) משרייא קדמאה, אתמנא בד' שעתי קמייתא, דשירותא דליליא, לשבחא למאריהון, ומה קאמרי. ליי' הארץ ומלאה וגו', כי הוא על ימים יסדה וגו', מי יעלה בהר יי' וגו', נקי כפים ובר לבב וגו'. מ"ט דא. בגין דכד ליליא פריש גדפוי על עלמא, כדין, כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא, ונפקי נשמתייהו לסלקא לעילא, ואינון מלאכין קיימין וקא אמרי, מי יעלה בהר יי'. הר יי', דא הר הבית. מקום קדשו, דא עזרת ישראל. כגוונא דלעילא, הכי נמי לתתא.

פירוש הסולם

טז) משרייא קדמאה אתמנא וכו': מחנה הראשונה נתמנה בד' שעות ראשונות של תחילת הלילה לשבח אדונם. דהיינו בקו ימין, שהוא חסד. ומה אומרים. הם אומרים לה' הארץ ומלואה וגו', כי הוא על ימים יסדה וגו', מי יעלה בהר ה' וגו', נקי כפים ובר לבב וגו'. מה הטעם שאומרים זה. הוא משום כשהלילה פורש כנפיו על העולם, אז כל בני העולם טועמים טעם המות, ונשמותיהם יוצאות לעלות למעלה. ואלו המלאכים, עומדים ואומרים, על הנשמות, מי יעלה בהר ה'. הר ה', זהו הר הבית, מקום קדשו, זהו עזרת ישראל. כעין שיש בבית המקדש של מעלה, שהוא המלכות כך יש בבית המקדש למטה. פירוש. כל מה שיש בבית המקדש של מטה, הר הבית, ועזרת ישראל, וקדש הקדשים וכו' הם נמשכים מן הצורות שיש בבית המקדש של מעלה, וכשאנו מסתכלים למטה אנו יודעים מה שיש למעלה. דהיינו שיש גם שם, הר הבית ועזרת ישראל וקדש הקדשים, הנקראים הר ה'. מקום קדשו. וקדש הקדשים כמ"ש והולך.