זהר

טז) רזא תניינא, את ה', דקיימא על חמשה סמכין, דסמכין לה, דנפקין מרזא דבוצינא, כד אתכנש לאסתלקא לעילא, מרזא דמשחתא.

פירוש הסולם

טז) רזא תנינא את וכו': סוד השני הוא, אות ה' של הוי"ה, העומדת על חמשה עמודים הסומכים אותה, שהם יוצאים מסוד המאור, שהוא בינה דא"א, אחר שנאסף ועלה למעלה מסוד המסך, פירו' כי ע"י עלית המלכות למקום בינה דא"א, נעשה שם מסך המסיים אל הראש דא"א. ובינה ותו"מ דא"א, יצאו לבר מראש, למקום חג"ת דא"א, ששם עומדים או"א וישסו"ת דאצילות, (כנ"ל בהקסה"ז דף ט"ו ד"ה והענין) ואח"כ לעת גדלות חוזרים בינה ותו"מ אל הראש דא"א, שעולים למעלה ממסך המסיים, ונעשו שוב בחינת ראש דא"א, כנ"ל (בהקסה"ז דף ט"ז ד"ה ואגליף,) ואז הם מעלים עמהם גם או"א וישסו"ת, שה"ס י"ה דהויה, אל מקום הראש דא"א ומאירים אליהם. (כנ"ל בהקסה"ז דף כ' ד"ה ואמא) וז"ש, שהבוצינא שהיא בינה דא"א מאיר אל ה' דהויה, כד אתכנש לאסתלקא לעילא מרזא דמשחתא, דהיינו לאחר שחזרה למעלה ממסך המסיים את הראש דא"א. כי אז הבוצינא מאירה אל הה' דהויה. כמבואר.