פירוש הסולם
טז)
איהו נטיל מהאי היכלא ועאל בהיכלא תליתאה ותמן כל אנון בני מרעין וכאבין יתיר: המשיח נוסע מהיכל זה הב' ונכנס בהיכל השלישי, ושם כל אלו שסבלו מחלות ומכאובים ביותר, בכדי להתתקן. דהיינו ביותר מאלו שהם בהיכל ב', וע"כ זכו להיכל הג', והוא בחינה א' שבהיכל זה דהיינו בחינת נה"י, ובחינה ב' הוא,
וכל אינון דרדקי דבי רבן דלא אשלימו יומין. וכל אלו תנוקות של בית רבן שלא השלימו ימיהם, ומתו בלא עתם, שהם לא טעמו טעם חטא, וע"כ אלו הנפשות הטהורות עולות למ"ן, וממשיכות האורות דבחינה השניה של היכל זה שהיא חג"ת. ובחינה השלישית הוא'
וכל אינון דעצבין על חרוב בי מקדשא, והוו אושדין דמעין, וכל אלו המתאבלים על חורבן בית המקדש, ומורידין דמעות, שהם ממשיכים האורות דג"ר להיכל זה, וע"כ יושבים בבחינת ג"ר של ההיכל.
כלהון קיימין בההוא היכלא ואיהו מנחם לון, כל אלו ג' בחינות נשמות הצדיקים הנ"ל, נמצאים בהיכל ההוא, ומשיח מנחם אותם, כלומר שמאיר להם אורותיהם.
והנה בהיכל הוד, אומר
ונחית לון שהמשיח מוריד להם האורות. וכאן אומר
ומנחם לון ואינו אומר
ונחית לון. והטעם הוא כי רק אורות דהוד נמשכים ממעלה למטה אבל אורות דנצח מאירים רק ממטה למעלה
(כנ"ל דף ח' ד"ה ואמרו) וע"כ אינו אומר ונחית לון, שפירושו ממעלה למטה, שזה אינו נוהג רק בהיכל ההוד בלבדו.
