תוכן

טז) ועתה נבאר המלכים אחרונים שהם תנהי"מ. וכבר ידעת שד' פעולות הן בישסו"ת עד שבאו לזווג פב"פ. וי"א פעולות* בסדר יציאת ד' המלכים עצמם, עד סופם. כי מהזדככות המסך מכל עביותו אחר שביה"כ דמלכים הראשונים, נמשכת עלית המסך והרשימות שבו, להתכלל בזווג או"א אב"א, וזו פעולה א'. וכיון שחזר עליו העביות דבחי"ג דהתלבשות ובחי"ב דעביות, מתוך התכללותו בזווג דאב"א, הנה חזר והוריד ה"ת לבחינת העביות הזו, דהיינו לבחי"ג ובחי"ב בשיתוף, שזו פעולה ב', שהוא המצב דאו"א פב"א, בקומה דבחי"ג. ומתוך שהרשימות ההן הן בחינות זו"ן, הנה נעשו למ"ן לאמא, שהחזירה פניה לאבא בשבילם, ובאים במצב פב"פ. הרי שהזדככות המסך גורמת להתכללות הרשימות דבחי"ג ובחי"ב בג' המצבים זה אחר זה, באב"א ופב"א ופב"פ, עם התכללותם באו"א כנ"ל. ואב"א מסבב לפב"א, כי הזווג דאב"א מחדש את הרשימות בעביותן. וכשנגמר התחדשות העביות, כבר נחשבו לפב"א, כי קונים מדת הקומה, שאבא קונה בזה ג"ר שלו, ומשיב פנים להאיר לאמא. ואז מתעוררת אמא בשביל המ"ן שבה, להשיב פניה גם היא לאבא. הרי שהמצב דפב"א מסבב אל המצב דפב"פ.