חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות טז

תוכן

טז) והנה ביום א' של סוכות, אנו ממשיכין מן החסד שבדעת, אל החסד המתפשט בו, וכן ביום ב', מן שורש החסד של הגבורה, אל החסד המתפשט בגבורה שלו, וכן כל הז'. ואם כן לפי זה, היה ראוי לנענע בכל יום לרוח אחד לבד, דהיינו יום א' לרוח דרום, שהוא החסד. יום ב' לרוח צפון, שהוא גבורה, וכן כולם. אלא לפי שגם כל אחד מהחסדים, הוא כלול מכל החסדים, לכן אנו מנענעים בכל יום, לכל רוחות, להמשיך אור מכל הבחי' שבו. ובהלל אנו מנענעין בארבע מקומות: בהודו לי"י פעם אחד, שלושה נענועים לכל רוח, לכל ששה רוחות, הרי ח"י נענועים. (מכל הבחי' שבו) ובאנא י"י הושיעה, ב' פעמים, שכופלין אותו. ובהודו לי"י בסוף, פעם אחד, הרי ע"ב נענועין בכל יום בהלל, מלבד פעם ראשונה כשאנו מברכין על הלולב, מ"כ.