תוכן

טז) ענין הק"ש, שם ב"ן הוא בישסו"ת, המעלה מ"ן שם, וזה בבחי' חיצוניות. וכן יש בפנימיות, רק שכיון שאין זווג בפנימיות דישסו"ת, אם לא בהצטרף עמהם למטה או"א עילאין, כנזכר במקומו, כי שני זווגים הם: חיצון, ופנימי באו"א, ושניהם בישסו"ת. ואמנם החיצון נעשה, או למעלה, או למטה. אך הפנימי, בזמן שבית המקדש קיים, נעשה למעלה. ואחר החרבן, נעשה למטה, והבן זה מאד. ונמצא, כי שם ב"ן המעלה מ"ן דאימא עילאה, אחר הכללותה למטה, אינו ב"ן אלא ס"ג. ועתה צריך, שזו"ן מוחין שלהם יעלו מ"ן ממש לצורך זווג פנימי, ובהכנס ו"ק דגדלות, עדין ראשו הוא מבחי' חג"ת כנזכר במקומו.