תוכן

טז) ונחזור שלישית לבאר ברכה זאת בדרך יותר פרטית, תחלה במלת ברוך, תכוין לחבר היסוד של חכמה ביסוד של הבינה, ולהשפיע ולהמשיך השפע בזווג עליון, מן יסוד שלו אל יסוד שבה. והנה היסוד שלו נקרא ברוך, והיסוד שלה נקרא ברכה. ונמצא, כי במלת ברוך, תכוין אל יסוד דאבא, וגם תכוין אל יסוד של אימא, הנקרא גם הוא ברכה, ועם הכולל הוא כמנין ברוך. והנה יסוד דחכמה נקרא שביל, ויסוד דבינה נקרא נתיב וכבר ידעת, כי כל בחי' זווג או"א דברכות הנהנים והמצות, הוא זווג חיצוניות העולמות, וחיותם, שהוא זווג תדירי, דלא פסיק לעלמין, ועל כן אלו השני יסודות שלהם, נרמזים יחד במלת ברוך, כי שניהם לעולם בזווג, לכן נקרא זה השביל דלא אתיידע לא לעילא ולא לתתא, כי לעולם הוא בזווג עם הנתיב, ולא אתיידע אם הוא לעילא בחכמה, או לתתא בבינה, מרוב חיבורו עמה.