תוכן

טז) ואמנם כוונת הברכה היא להעלות המלכות לבינה, ע"י חג"ת, כנודע כי היא באר חפרוה שרים, וכל עליה זו היא ע"י שם מ"ב לכן תכוין תחלה במלת ברוך לג' מ"ב, שהם: מ"ב דע"ב נגד חסד, והוא בשם הפשוט ומלוי ומלוי המלוי. ומ"ב דס"ג להעלות הגבורה. ומ"ב דמ"ה להעלות הת"ת. והנה ג"פ מ"ב הם קכ"ו, וג' שמות שהם ע"ב ס"ג מ"ה, מלואם גי' ק"ב, הרי ק"ב וקכ"ו גי' ברוך. נמצא כי ע"י ג' מלוים ע"ב ס"ג מ"ה, וע"י ג' מ"ב שלהם, אנו מעלים לחג"ת, והם סוד מלות אתה ה' אלהינו. אתה הוא חסד, בסוד אתה כהן לעולם, ה' הוא ת"ת, אלהינו הוא גבורה. והוא דרך ימין אמצע ושמאל, ואנו מעלים את הג' אבות המתחילים מחסד, כמש"ה אמרתי עולם חסד יבנה. וכשהאבות תוך הבינה, אז נקראת הבינה מלך העולם. גם תכוין, כי אחר עליית ג' אבות בבינה, אז גם המלכות הנקרא מלך העולם שתחתיה, כנודע כי המלכות הוא המלך על כל העולמות שתחתיה. ותכוין, כי המלכות מלך על כל עולם התחתון, היא עולה ג"כ עם האבות עד הבינה, שנקראת עתה מלך העולם כנזכר. ואחר שעלו כלם שם, אז יונקים משם, ואוכלים כדרך התינוק יונק משדי אמו. ואח"כ יוצאים משם, ויוצא עמהם השפע ומזון אל העולמות. וכבר ידעת, כי הז"א באמצע היום אחר התפלה, הוא בסוד ו"ק, ולכן ג"ר שלו אז אינם אלא חג"ת, והם עולים לאמא לינק, כנודע כי התקון בסוד ו"ק. גם המלכות היא דבוקה אחורי החזה כנגד הת"ת, ולכן אחר עלית ת"ת, עולה גם המלכות עמהם לינק, וכבר עלו חג"ת דז"א שהם הראש שלו ויונק, וגם המלכות עלתה, וא"צ שיעלו נה"י דז"א, כי אינו יונק רק דרך ג"ר שלו, ואחר שעלו כלם, אז יורדים ומביאים השפע ומזון עמהם, וזהו המוציא לחם, וצריך לכוין בה' של המוציא, ולעשות בה דיוק בקריאת עצמה, והענין, כי צריך לכוין בה כוונה אחת, והוא, כי בינה שהיא ה' עליונה, ה' של המוציא, היא מוציא את הג' אבות ואת המלכות עמהם לחוץ, וזהו המוציא: ה' מוציא. ומה מוציא, לחם. כי לחם גי' ג' הויה, והם ג' אבות, ומוציא מארץ עליונה שהיא בינה.