תוכן

טז) ואמר זית שמן, ולא אמר ארץ שמן ודבש, פי' בר"מ כי השמות היוצאים משם יה"ו, הוא: אל, אלהים, מצפ"ץ. ושמות אלו חוץ מיה"ו, שהוא שורש כולם, גי' זית. ושמן בא"ת ב"ש בי"ט, כמנין יה"ו, ושם בי"ט ביסוד, ולזה נק' ח"י, לפי ששם זה בונה ו' בתים, שהם ח"י אותיות, שכולם מתקבצים ביסוד לזווג, ולזה יעקב חי בארץ מצרים י"ז שנה, (ולא חי י"ח שלמים, לפי שהיה בגלות, והטפה לא נתגלית, ויוסף ג"כ כשנמכר היה י"ז שנה) ולא המתין לי"ח להיות ראוי לזווג, לפי שיוסף לא עלה למעלת הזווג, עד שנתנסה בב' נסיונות: א' בגבירתו, וא' שלא נשא בת אל נכר, כ"א בת אחותו כמארז"ל. ולכן לקח אלו הג' שמות המתפשטים ממנו, כי שמן עולה בי"ט בעצמו, שהוא טוב, ולזה נקרא שמן שהוא מתוקן לזווג. דבש, הוא המלכות, שהוא ש"ו דשופר, והוא מלכות שבה. ומאלו הז' שמות תבורך המלכות הנ"ל שבה, היורדת בבריאה.