תוכן

טז) ומה שנזכר בריאת אדם זה דבריאה ביום ו', פי' שיהיה ראוי להיות בריאתו אחר יום הז', שהוא נוק' דז"א דאצילות, אלא משום דלעולם יום הז' שהוא נוק', והו' שהוא יסוד, אינם מתפרדים, כי היסוד ממלכות אין להם פירוד לעולם, והנה א"כ ביום ו', שם הוא כלול הנוק' ג"כ. ועוד שעיקר הדכורא הוא יסוד, כי הנוק' אינה, רק בית קיבול לקבל הטפה שנותן בה יסוד, והיא אספקלריא דלא נהירא. וגם כי בהוזכר יום הששי בה', משא"כ בשאר ימים, הורה שכבר הנוק' נתקנה, ולא חסרה רק חזרת פב"פ להזדווג. וז"ש כאן, כיון שנכנס שבת, דהיינו הכניסה שבת ממש בסוד הזיווג, הכנסת כלה לחופה.