תוכן

טז) אמנם אנו אין בנו כח לעלות אלא עד המלכות לבד, שהיא אמנו, ונשמותינו נצטיירו בה כנודע כך בענין הלולב, אעפ"י שבמה שאנו עושים, אנו מעלים הרוחניות שיש בה' ספירות, כדפירשנו במקומו, שהה' מינים רומזים לפנימיות שנתפשט בהם, ואנו עולים בהם לדעת לשרשם, אינם נותנים מה שיש בהם, אלא הם ג"כ עולים לשרשם העליון שבאו"א, וכך עד פלגותא דשערי דעתיקא, דאתפשט לתרי"ג ארחין, בסוד (תהלים כ"ה י') כל ארחות ה' חסד ואמת, מנין ארחו"ת, רמז לשורש היסוד, ששרשו שם בסוד א"ל ח"י במלואו, כזה. אל"ף למ"ד ח"ת יו"ד, עולה תרי"ג והוא כללות כל המצות, ולזה נתנה המצוה הראשונה לאברהם מצות מילה, שהיא כללות תרי"ג. והנה אב"ר הוא יסוד, וה' ה' חסדים, ומ"ם היא יסוד ומלכות, שמקבל הה' חסדים בסוד טיפה, וזהו אברהם.