תוכן

טז) והנה הנחש אין לו אחיזה אלא ברגלי הנקבה, כי רגליה יורדות מות, ואינו נאחז באצבעות רגליה שהם לפניה, אלא בעקבותיה שהם מאחוריה. וכן עק"ב עולה ב"פ אלהי"ם, דהיינו באחור שלה, ולכן ותקע כף ירך יעקב, כי במקום ירך יעקב דהיינו כנגד רגלי הזעיר, כי הנה כל שיעור קומתו של יעקב אינה אלא כנגד נ"ה דזעיר, ובנ"ה דזעיר ג' פירקין, וכנגד הפרק אחרון דזעיר שהוא הרגלים, ממש שם הוא כל ירך יעקב, באופן שאין לו אחיזה אלא בירך באחור בעקב. והרי הנחש שהוא אחרי האשה, הוא עם הארץ. כי כשנכנסים המוחין בזעיר, אור דאבא נמשך אל פניו ליעקב, ואור דאימא אל האחור לרחל, והנה בפנים ששם אור דאבא, חכמתא דאבא תאיר פניו, ובאחור שהיא הנוקבא, שם אין חכמה, ולכן הנחש שהוא יונק מאור דאימא הוא עם הארץ שהוא יונק מן הארץ העליונה שהיא בינה, כי אין שם חכמה.