תוכן

טז) שם דף קס"ו ע"ב, וז"ל, פתח ואמר, כי נר מצוה ותורה אור כו', נר אמאי אקרי נר, אלא כד מקבלא מבין תרין דרועין, רמ"ח שייפין עלאין, ואיהי פתחה לגבייהו תרין דרועין דילה, כדין אתכלילו אילין תרין דרועין בהו, ואקרי נר. ראוי לראות, מה פירוש כד מקבלא מבין תרין דרועין, אם הם תרין דרועין דילה, לא שייך מבין, והל"ל כד מקבלא בתרין דרועין, ואם הם תרין דרועין דיליה, אין כאן רמ"ח. כי האדם רמ"ח, עם אברי רגליו ושוקיו, ואם אינה מקבלת, כי אם מבין שני זרועות שלו, אין כאן רמ"ח. ואף אם נאמר, דבין תרין דרועין, עד תרין דרועין קאמר, מ"מ אין כאן ראש וחסר המנין. עוד מה הכונה לומר, כד מקבלא מבין תרין דרועין, כנראה שלפעמים היא מקבלת ממקום אחר. עוד מאי עלאין דקאמר. עוד מה פירוש דאיהי פתחא לגבייהו, אמאן קאי, אי אתרין דרועין, הלא אינה פתח אלא לירכים, שהם נצח הוד, כי שם ביתה. ואי ארמ"ח קאי, שהיא פתח לתשלום האדם העליון שהוא הת"ת, כי אחר צורת האדם העליון, שם בית המלכות ונקראת פתח עינים כנודע. עוד מאי לגבייהו, להו מבעי ליה. ומה בא לאשמועינן, כי זה פשוט, כי היא האחרונה ונקראת אחרית הימים. עוד מאי קאמר תרין דרועין דילה כדין אתכלילו בהון תרין דרועין. מהו כללות זה.