תוכן
טז) גם עיין זה מאד לעיל, נזכר שם בפירוש,
דבין ראש השנה ליום הכפורים, הם יסוד ומלכות דחצוניות. וביוה"כ, נעשה יסוד בפנימיות, ובהושענא רבה, מלכות דפנימיות, והבן זה מאד. ושם נאמר, כי בכל המשך יום הכפורים, נמשכות בה בכל גופה, המוחין שלה עם הגבורות, ובהגיע עת הנעילה, אז נגמרו להתפשט ה' גבורותיה עד היסוד בה ולא יותר. ובהושענא רבה, במלכות והבן זה מאד.
