תוכן

טז) הכלל העולה, כי עם היותם י"א בחי', כולם נכללים בב' בחינות: דכר ונוקבא, ז"א ונוקבא, ונוקבא היא בחינת הניצוצות של שם ב"ן, אך ז"א הוא בחינת הניצוצות של ע"ב ס"ג מ"ה, אשר מכללות כל אלו הד' שמות, יצאו הרפ"ח ניצוצין כנ"ל. ועיקרם של המלכים דז"א, הם הג"ר: בלע, ויובב, וחשם, שהם: הדעת, וכללות החסדים והגבורות אשר עמו, כנזכר בש"ג ח"ב פט"ו. ויש בהם כמנין ניצוצות מילויי שלשה שמות הנז', ע"ב ס"ג מ"ה, כי אם תסיר השרשים שהם יותר רחמים כנודע, ישארו שלשה המילויים, שהם הדינין, כי מילוי בגימטריא אלה'ים. ומילוי ע"ב הוא מ"ו, ושל ס"ג ל"ז, ושל מ"ה י"ט, ושלשתן בדעת, שהוא המלך הראשון הנקרא בלע, כמנין ק"ב, כי הוא כולל כולם, ולכן הוא לוקח תחילה השפע של ק"ב החרובין, ואח"כ מחלק לכולם, כי הדעת הוא העליון שבכולם, ולכן כל הק"ב נרמז בשמו, סך הכל ק"ב, אשר כל עצם הקליפות נעשו מאלו הק"ב.