תוכן

טז) ואמנם אל יאמר אדם, אלכה לי ואעסוק בחכמת הקבלה, מקודם שיעסוק בתורה במשנה ובתלמוד כי כבר אמרו רבותינו ז"ל, אל יכנס אדם לפרדס, אא"כ מלא כריסו בבשר ויין. והרי זה דומה לנשמה בלתי גוף, שאין לה שכר ומעשה וחשבון, עד היותה מתקשרת בתוך הגוף, בהיותו שלם מתוקן במצות התורה, בתרי"ג מצות. וכן בהפך, בהיותו עוסק בחכמת המשנה והתלמוד בבלי, ולא יתן חלק גם אל סודות התורה וסתריה, כי הרי זה דומה לגוף, היושב בחושך, בלתי נשמת אדם, נר ה' המאירה בתוכה, באופן שהגוף יבש, בלתי שואף ממקור חיים, אשר זהו ענין אומרו במ"א ההוא הנ"ל, וז"ל, דאילין אינון דעבדי לאורייתא יבשה, ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה וכו'. באופן, כי הת"ח העוסקים בתורה לשמה, ולא לשמו, לעשות לו שם, צריך שיעסוק בתחילה, בחכמת המקרא והמשנה והתלמוד, כפי מה שיוכל שכלו לסבול, ואח"כ יעסוק לדעת את קונו בחכמת האמת, וכמו שציוה דהע"ה את שלמה בנו, דע את אלהי אביך ועבדהו.