זהר

טז) תפלה למשה תפלה לדוד, בית הכנסת איהו כנוסיא דכלהו ברכאן, תפלה איהי בגין דאיהו סוס לקודשא בריך הוא, ואיהי אתעבידת טפלה לרוכב, הכי אוקמוהו מארי מתניתין אין הרוכב טפל לסוס אלא הסוס טפלה לרוכב, אית טפל בט׳ ואית תפל בת׳, כגון היאכל תפל מבלי מלח, והאי תפלה הכי איהי בת׳.

תרגום

טז) תפלה למשה תפלה לדוד וכו'. בית הכנסת הוא כנוס של כל הברכות. תפלה היא מפני שהוא סוס להקדוש ברוך הוא, והיא נעשית טפלה לרוכב. כך העמידוהו בעלי המשנה אין הרוכב טפל לסוס אלא הסוס טפל לרוכב. יש טפל בטית, ויש תפל בת׳ כגון היאכל תפל מבלי מלח. וזו תפלה כך היא בת׳.