זהר

טז) בההוא זמנא מטרוניתא עלאה קא נחתת לגבה, לקבלא לה בפקודא קדמאה, בכמה קלין ושופרות, וסלקין תרוייהו לגבי מלכא, וכלהו הוו שאלין מי זאת עולה מן המדבר, מ״י דאיהי אימא עלאה, בזא״ת עולה, וכד סליקת לעילא אתעבידת כסא למלכא עלאה, ובה פתח אנכ״י, דהכי סליק לחשבן כס״א, וכד אתחברו תרווייהו אתמר בהו אנכי יהו״ה אלהי״ך אשר הוצאתיך מארץ מצרים.

תרגום

טז) בההוא זמנא מטרוניתא וכו'. באותו זמן המלכה העליונה היא יורדת אצלה, לקבל אותה במצוה הראשונה, בכמה קולות ושופרות. ועולות שתיהן אצל המלך. וכולם היו שואלים מי זאת עולה מן המדבר. מ״י שהיא אימא עליונה, בזא״ת עולה. וכאשר עלתה למעלה נעשית כסא למלך העליון. ובה פתח אנכ״י, שכך עולה לחשבון כס״א. וכאשר התחברו שניהם נאמר בהם אנכי יי׳ אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים.